<h1>בה"ג הלכ' עבודה זרה</h1>
<h2>דף כה.</h2>
כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים. א"ר יעקב א"ר יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה, היכי דמי, אי דאיכא סכנה, אפילו בעצי אשירה נמי אי דליכא סכנה, אפילו בכל איסורין שבתורה נמי לא, לעולם דאיכא סכנה אפילו הכי בעצי אשירה לא, דתניא ר' אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, אם ראית אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם ראית אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך. (כ"ה:) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקשייף לה לברתיה גורקי דערלה, א"ל אימר דאמור רבנן היכא דאיכא סכנה היכא דליכא סכנה מי אמרי, א"ל אישתא צמירתא נמי סכנה היא. איכא דאמרי הכי קא"ל מידי דרך הנאתן קא עבידנא.
<h2>דף כה:</h2>
איתמר הנאה הבאה לו לאדם על כורחו אביי אמר מותרת, רבא אמר אסורה, איפשר וקא מיכוין דכולי עלמא לא פליגי דאסיר, לא איפשר ולא קא מיכוין דכולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי בדאיפשר ולא קא מיכוין, ואליבא דרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור לא תיבעי לך דודאי אסיר, כי פליגי אליבא דר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, אביי כר' שמעון, ורבא, עד כאן לא קאמר ר' שמעון אלא היכא דלא איפשר אבל היכא דאיפשר לא אמר.
